"נכון מאוד, יש אפיון פשוט שהוא בעיקר אתרי אינטרנט פשוטים, שאגב אפשר היום פשוט לקנות תבניות מוכנות שלהן, לא צריך אפיון חוויית משתמש בשביל זה. ויש אפיון מורכב. את האפיון הפשוט אפשר כאמור למצוא באתרים ואפליקציות לקהל הרחב ואילו האפיון המורכב יותר נמצא בכל מיני תעשיות. העתיד? תראי, תמיד אומרים שהנבואה ניתנה לשוטים, אבל כפי שזה נראה נכון להיום ואם אני צריך להסיק מה יקרה בעוד מספר שנים בהנתן המצב כרגע, אז אין לי ספק שאנחנו הולכים לכיוון של מציאות רבודה (AR – Augmented Reality) ומציאות מדומה (VR- Virtual Reality). מציאות רבודה מוסיפה אלמנטים נוספים על המציאות האמיתית. כמו למשל להסתכל במראה ולראות על הפנים עצמם כיצד יראה איפור כזה או אחר. או להרכיב משקפיים מיוחדות ולקבל מידע נוסף על כל דבר שנסתכל עליו. זה יכול להיות בנאדם שיופיע מעליו הפרופיל פייסבוק שלו או מאכל שסביבו יצופו באוויר כל הערכים התזונתיים.

כיום משתמשים בטכנולוגיה בחדרי ניתוח על מנת לקבל נתונים נוספים על החולה במהלך הניתוח עצמו. זה יכול להיות ברמה של מה הקוטר של העורק שעכשיו נמצא מול סכין המנתחים וכמה עמוק צריך לחתוך. אפשר למשל דרך מציאות רבודה במקום לקרוא על מערכת השמש, לראות אותה ממש בתלת מימד מול העיניים ולסובב אותה. מציאות מדומה לעומת זאת היא מציאות המחליפה לחלוטין את המציאות הקיימת. בעזרת קסדה או משקפיים ואפילו בעזרת חליפת חישה מלאה (שכבר קיימת בשוק) ניתן להחליף לחלוטין את המציאות שאת חווה כרגע ולשים אותך בכל מקום אחר. זה יכול להיות בתוך משחק מחשב, או בניו-יורק, או במאדים או בכל מציאות אחרת שנחשוב עליה, אמיתית או דימיונית לחלוטין. שתי הטכנולוגיות המדהימות האלו כבר כאן וכבר עובדות. נכון שהן עדיין בחיתולים, אבל גם הטלפונים הסלולריים היו די בחיתולים לפני 10 שנים ותראי איפה הם היום. לדעתי אלו הטכנולוגיות שהולכות לעשות את המהפכה הבאה ועל מנת שיהיה נוח וקל לכולנו להשתמש בהן, אם בשביל לשחק ממש בתוך משחקי מחשב או לטייל בהודו ואם בשביל לבצע ניתוחים או ללמד כיתה על מערכת השמש או סתם כדי לראות לאן לנסוע עם חיצים שמופיעים על הכביש עצמו, צריך אנשים שמבינים לעומק הן את הצד הטכנולוגי והן את הצד הפסיכולוגי ואפילו הארגונומי  (הנדסת גורמי אנוש) של האינטראקצייה בין אדם לטכנולוגיה. זה לא יהיה מספיק רק לדעת איך לעצב ולעשות שזה יראה טוב, איך שזה עובד יהפוך להיות יותר קריטי ממה שזה עכשיו והחוויה תהפוך מללחוץ על עכבר או מקלדת או מסך מגע לחוויה המערבת כמעט את כל החושים, אם לא את כולם. לשם כך, אני חושב שחיוני ללמוד פסיכולוגיה לעומק. "

לגבי השינוי בפסיכולוגיה ובטכנולוגיה, אז כמו שאמרתי קודם ואני מדגיש גם עכשיו, הטכנולוגיה משתנה כל הזמן, היום אנחנו בטלפונים עם מסכי מגע, מחר אנחנו בטלפונים עם מסכים מתקפלים ומחרתיים אנחנו עם AR   ו VR ומכשירים בבית שמתקשרים עם האינטרנט לבד ומכוניות אוטונומיות (IoT – Internet of Things). הפסיכולוגיה של האדם לא השתנתה בהרבה מאז שיצאנו מהמערות. יש פה ושם שינויים כאלו ואחרים אבל בגדול, אנחנו תופסים מידע ומפרשים אותו פלוס מינוס אותו דבר. לאבולוציה לוקח די הרבה שנים לבצע שינויים ביולוגיים. מצד שני הטכנולוגיה מתקדמת בצעדי ענק, במיוחד טכנולוגיית המחשבים. תראי את תעשיית המכוניות או המטוסים, או אפילו הטלוויזיות. אז יש שם שינויים ואפילו שינויים מרחיקי לכת. אבל אין מה להשוות עם תעשיית המחשבים שרק לפני 60 שנה כל מחשב היה בגודל של מגרש כדורגל והיום מחשב שהוא פי 1000 יותר חזק נכנס לכיס של הג'ינס.

אין ספק שהעולם החדש מתקדם בצעדי ענק ושהעולם הישן מתקשה לעמוד בקצב. הטכנולוגיות החדשות, הצפות המידע, הרשתות החברתיות, האינטרנט, כל אלו שינו וימשיכו לשנות את העולם. אנחנו למעשה, מבחינה הסטורית, נמצאים בשעות הראשונות של היום הראשון של מהפכת האינטרנט. אבל, וזה אבל חשוב, האם כל הידע החדש הזה מבטל את כל מה שלמדנו עד כה? האם אפשר לקחת מאות שנים של מחקר בתחומים שונים ולבטל את הצורך בהן רק כי עכשיו יש לנו וויקיפדיה? לדעתי ברור שלא, הידע 'הישן' עדיין משרת אותנו וימשיך לשרת אותנו נאמנה. לדעתי אין תחליף למגע האנושי בספרות, במדע, בפסיכולוגיה.

 בדיוק פה צריך מאפייני חוויית משתמש המבינים לעומק פסיכולוגיה וטכנולוגיה, על מנת לייצר את הגשר הזה בין העולם הישן והעולם החדש. הנקודה האחרונה מתקשרת גם לשאלה שלך לגבי האקדמיה. אין ספק בכלל שאם אנחנו נשארים במגדל השן ומלמדים תיאוריות מלפני 70 שנה, אז אנחנו הופכים להיות לא רלוונטיים. אבל זה לא המצב, רחוק מכך. רוב אנשי האקדמיה שעוסקים בתחום אפיון חוויית משתמש הם חוקרים בנוסף לכך שהם ממשיכים לייעץ ולעבוד עם חברות ההייטק הגדולות במשק. זה יכול להיות דרך חברות ייעוץ, ליווי סטאטראפים בחממות האצה, הרצאות והעברת סדנאות וזה יכול להיות שבמקביל להוראה ולמחקר, עדיין עובדים בתעשייה. זה קורה כי כפי שהזכרתי, מצד אחד יש את התיאוריות המדעיות בנוגע להתנהגות של בני אדם ואת המחקרים הישנים והחדשים לגבי האינטראקציה שלהם עם טכנולוגיה ומצד שני יש את ההתקדמות הטכנולוגית אשר מחייבת כל מאפיין חוויית משתמש להשאר מעודכן ועדכני.

לדוגמא, הזכרתי את מערכת מציאות מדומה ומציאות רבודה. במחקרים האחרונים נראה כי במיוחד במציאות מדומה, יש תופעה שאנשים הנמצאים במציאות המדומה יותר מ 15 דקות מתחילים לסבול מבחילות ומכאבי ראש. על מנת לפתור את הבעיה הזו, יש צורך בידע מעמיק על המוח על מנת לבין למה התופעה מתרחשת ומה אפשר לעשות מבחינה טכנולוגית כדי למנוע אותה. זאת אומרת כי לרוב, אנשי האקדמיה שעוסקים בחוויית משתמש הם גם אנשי שטח שמתנסים ועובדים עם הטכנולוגיות החדישות ביותר בשוק. "