Hooked / Nir Eyal
אולי אחד הספרים המעניינים והמוכרים ביותר ברשימה הזו הוא Hooked של ניר אייל. הספר מוליך את הקורא דרך 4 צעדים ליצירת מוצרים המאפשרים למשתמשים להתרגל אליהם במהירות ובקלות, תוך שהוא לוקח בחשבון גם את ההיבטים המוסריים בתהליך. ההגדרה של ניר אייל להרגל היא התנהגויות אוטומטיות שנוצרות בעקבות רמזים קונטקסטואליים. הדברים שאנחנו עושים עם מעט או בלי מודעות כלל. ברור אפוא מדוע חברות שיוצרות הרגלי שימוש חזקים ופשוטים (כמו הגלילה האינסופית של Facebook) משגשגים. הצעדים המוצגים בספר הם:טריגר (חיצוני או פנימי) המניע את ההתנהגות, פעולה (קלה ומוטיבציונית) הנעשית תוך ציפייה לתגמול, תגמול משתנה הגורם לנו לחזור על הפעולה הזו שוב ושוב, והשקעה הנוצרת מתוך הבנת המשתמשים ש"כדאי להם" להשקיע את זמנם ומרצם בשירות כדי להרוויח את התגמול שוב ושוב.
ניר מחבר כל חלק בספר שלו לתיאוריות קוגניטיביות רלוונטיות ומעניינות (כמו 'אפקט איקאה' של דן אריאלי) ומאפשר לנו להבין בקלות מדוע התהליך המתואר באמת עובד.

לינק לרכישת הספר

Thinking Fast, Thinking Slow / Daniel Kahneman
במקרה כתבתי כמה מילים על הספר בעבר, אז הנה הטקסט (עם ריוויזייה קלה):
שאלה שאני שומע המון לאחרונה: "אני רוצה להיכנס לתחום ה- UX אבל לא ממש בטוחה מאיפה להתחיל… יש לך המלצות? כן, יש לי (:
לא ניכנס כאן לדיון על מהי חוויית משתמש, איפה היא מתחילה והיכן נגמרת, אבל נסכים (אני מניח) שה- User מהווה את חלק הארי של הדיסציפלינה מעצם שמה חוויית משתמש. אם כך תסכימו איתי שהדרך הנכונה "להיכנס" לעולם של חוויית המשתמש תתחיל בלהבין אנשים באופן כללי, ואת האופן בו הם חושבים בפרט. למזלנו, אנשים חכמים ומוכשרים מאיתנו כבר חשבו על הרבה תשובות לשאלה הזו (תרשמו "פסיכולוגים קוגניטיביים" בגוגל) ואנשים אחרים, חכמים ומוכשרים מאיתנו גם הם, ממשיכים לערום שאלות בנושא. ביניהםן יש את אלו שעוברים מתחת לרדאר ומצליחים להשפיע בעיקר ברדיוס הקטן שלהם, אולם יש את אלו שמצליחים להשפיע עד כדי פרס נובל. דניאל כהנמן (ושותפו, עמוס טברסקי המנוח) הם שניים כאלו.
כהנמן, פסיכולוג קוגניטיבי, אביה המשותף של תורת הערך (עם טברסקי) הסופר-סופר-סופר חשובה ומעניינת, הקדיש את רוב חייו להבין את דרכי החשיבה של אנשים, וכפי שהדגים בתורת הערך – את האופן בו אנשים מקבלים החלטות במצבים ותנאים שונים (דילמות מוניטריות בעיקר). הוא גם כתב ספר – Thinking Fast, Thinking Slow – שגם מסכם באופן מופשט את עיסוקו בתחום קבלת ההחלטות, וגם מתמקד ב-2 המערכות בהן אנו עושים שימוש כשאנו מקבלים החלטות. שמן המקצועי של המערכות הללו הוא מערכת 1 ומערכת 2 (הוא פסיכולוג, לא איש מיתוג…).
מערכת 1 היא המערכת האוטומטית שלנו, זו הפועלת על בסיס אינטואיציות, ומשום כך היא גם המהירה להגיב מבין שתי המערכות בעת שאנחנו נתקלים בסיטואציה הדורשת "קבלת החלטה" כלשהי (כמו למשל האופן בו תבחרו להגיב לאמירה של מישהו, או תגובתכן לכשתראו מישהו רץ לעברכם עם סכין). זו המערכת הלא-מודעת מבין השתיים (בכל זאת, פסיכולוגיה…) ומשום כך היא מאוד אסוציאטיבית בניתוחה את המציאות. מערכת 2 היא המערכת המודעת. היא זו שמנתחת את המציאות באופן אנליטי ורציונלי, ובעיקר – לאט יותר ממערכת 1. במקרים בהם נדרש מאמץ קוגניטיבי (כמו כתיבת שורות אלו למשל) מערכת 2 היא שתיקח את המושכות. למעשה, בכל זמן שהיא מסוגלת לכך, מערכת 2 תנטר את מערכת 1. מערכת 1 תציע פתרון מהיר, מערכת 2 תבחן, תדייק ותוציא לפועל את הפתרון הנכון בעיניה. אולם כאמור, מערכת 2 לא תמיד תהיה שם כדי לנטר בזמן. למעשה, היא תיכשל בניטור ברוב המקרים, בין אם משום שתסמוך על מערכת 1 (למשל במצבי שמחה מוקצנים) או פשוט מעצם היותה איטית (ואולי גם עצלנית) יותר.
"לחשוב מהר, לחשוב לאט" הוא ספר נהדר שפותח ה-מ-ו-ן דלתות לעולם המרתק של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ומאפשר ללמוד על התפתחות התחום באמצעות הדרך שעבר כהנמן בעצמו, שעליה הוא מספר בספר.
עובדת בונוס: רוצים לדעת אם מערכת 2 של האדם איתו אתם מדברים עובדת כרגע? שימו לב לאישונים שלו. מחקרים מראים שבזמן שימוש במערכת 2 האישונים מתרחבים. למעשה, גם לחץ הדם עולה קלות והדופק מתגבר.

לינק לרכישת הספר

Emotional Design / Don Norman
אם קראתם את The DOET book ואת About Face שנמצאים בקטגוריה הראשונה של הרשימה הזו, אתם ודאי מכירים את 3 סוגי הרגשות שנורמן מתייחס אליהם בספרו Emotional Design. הראשון הוא Visceral – הרגש הראשוני שהמשתמש חווה בפעם הראשונה שהוא פוגש בממשק. ככל שהממשק שלכם מתאר באופן המוצלח ביותר את הרגש שאתם מעוניינים שהמשתמש יחוש (מפחיד, מרגש וכו') כך הרגש הויסרלי יהיה חיובי יותר; השני הוא Behavioral – שמישות הממשק. ככל שרמת השמישות של הממשק שלכם תהיה גבוהה יותר (כלומר הממשק יספק למשתמש תהליך נוח, יעיל ומשביע רצון להשיג את מטרתו) כך המשתמש יהיה מרוצה יותר; השלישי הוא Reflective – סוג הרגש הזה נוגע לרמת ההבנה של הממשק/מוצר, כלומר יש כאן כבר עירוב של הקוגניציה של המשתמשים. ככל שהמשתמשים "יתחברו" לממשק באופן אישי יותר, כך החוויה תהיה חיובית יותר.
אני מרגיש שדיברתי יותר מדי על דון נורמן והתרומה שלו לתחום, אז פשוט נסכם שתקראו גם את הספר הזה, טוב?

לינק לרכישת הספר 

אי אפשר לסיים את החלק הזה בלי להמליץ על ספרים שנכתבו על ידי חברים טובים 🙂

 

הפסיכולוגיה של האינטראקציה: עיצוב חווייה אנושית / ד"ר עופר מונר

אם מסקרן אתכם מה מתרחש במוחם של המשתמשים שלכם, אם אי פעם רציתם להיות מסוגלים לחזות את פעולותיהם ולהבין את המניעים העמוקים ביותר שלהם, ובכן – עכשיו אתם יכולים.

הספר רותם את הכוח המדעי של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית בשילוב עם הניסיון המקצועי העשיר של ד"ר מונר ומספק מבט מרתק על משתמשים ועל ההתנהגות שלהם כבני אנוש. ד"ר מונר מראה בשפה פשוטה ובגובה העיניים כיצד המשתמשים סורקים מסך, מפנים קשב, לומדים מידע חדש, משננים ומעבדים מידע, מקבלים החלטות, חווים רגשות ועוד.

זהו ספר המאפשר לקבל הצצה אל נבכי המודע ותת המודע של בני אדם ושתוכלו באמצעותו להבין את המשתמשים שלכם ולספק תחזיות מדויקות על ההתנהגות העתידית שלהם.

זה לא עוד ספר על אפיון חוויית משתמש, זה ספר על תהליכים פסיכולוגים עמוקים אשר יאפשרו לכם להכיר את המשתמשים שלכם טוב יותר.

זהו ספר על אפיון לבני אדם.

 

 

לינק לרכישת הספר

 

ידידותי למשתמש: טכנולוגיה, שמישות והנדסת אנוש / ד"ר שמואל ארואס
מי מאתנו לא התנסה בחוויה המתסכלת של תפעול מכשירים יומיומיים תוך כדי ניסיונות כושלים לבצע פעולה פשוטה? מכשירים תמימים שתפקידם לעזור ולהקל על חיינו הופכים עד מהרה למקור למפח נפש ובזבוז זמן. בעיות תפעול של מכשירים ותוכנות הן אחד ממקורות התסכול המובהקים של משתמשי הטכנולוגיה. כאשר אנו נתקלים בקושי תפעולי רובנו נוטים להאשים גורמים לא רלוונטיים, בראש ובראשונה את עצמנו – את היכולת הטכנית הדלה שלנו או למשל שלא קראנו כראוי את המדריך למשתמש. את המעצב התעשייתי או את המהנדס שפיתחו מכשיר מסובך, לא יעיל ולא נוח – אותם בדרך כלל איננו רואים כאחראים.
הטכנולוגיה מאפשרת לנו לשרוד, הנדסת האנוש מאפשרת לנו לשרוד את הטכנולוגיה. ספר זה עוסק בהנדסת אנוש ובטעויות התכנון והעיצוב של מכשירים הגורמים להם להיות עוינים למשתמשים. הנדסת האנוש מספקת את העקרונות למניעת בעיות בממשקי התפעול, לטובת תכנון מוצרים "ידידותיים למשתמשים". ספר זה מנסה לתאר את משמעות המפגש בין המשתמשים לבין הטכנולוגיה אשר בשימושם, ולהבהיר באמצעות דוגמאות את העקרונות הללו.
המחבר מתאר את התוצאות השליליות של שימוש במוצרים טכנולוגים קשים להפעלה וסוקר בעיות הנובעות מעושר תפעולי עודף, מאי הבנות בתפעולן של מערכות אוטומטיות, מתכנון לקוי של אופני תפעול, מבעיות פיזיות הקשורות בעיצוב המכשירים, מבעיות של תפעול תלוי זמן ועוד.
הספר מסביר שיטות מוכרות לשיפור הממשק "אדם-מכונה", על ידי אבחון בעיות שמישות ומניעתן. השיטות כוללות הסרת חסימות והגבלות לוגיות, יצירת מזמינות תפעולית, ניתוח וסילוק טעויות תפעול ותשומת לב לבחירת פקדים ואופני הפעולה שלהם.

 

לינק לרכישת הספר